דודה עליזה
דודה עליזה היתה מג׳נונה אמיתית, כזאת שילדים באמת אוהבים. ואנחנו הכרנו אותה מגיל אפס וממש אהבנו אותה. והיא גם אהבה אותנו, את כולנו.0
קראנו לה ״דודה״ כי ככה קראו לכל מי שלא היה ״אמא״ או ״אבא״… אבל היא היתה ״דודה גדולה״ שלנו, אחות של סבתא.0
ובעצם היא היתה מן חצי סבתא (שלא היתה לנו) ולאמא שלי היתה משהו בין תחליף אמא לאחות גדולה, שידעה גם לגעור בה ״ג׳ולי, מה פתאום בורקס בלי ביצה…?״0
וזה שהיא היתה גנובה לגמרי רואים בכל תמונה… אם זה בגיל 38 או בגיל 64!0
חברהמנית עם חיוך גדול…!0
אני זוכר שבבית הספר כשלמדנו את ״תהילה״ של ש״י עגנון, נתקלתי ברעיון שמילותיו של אדם קצובות לו לימי חייו, ולכן אומרת שם תהילה: ״לימים ירדתי לסוף דעתו של הזקן, שלא יוציא אדם בזמן מועט מה שנקצב לו לכל ימי חייו.0
הרגלתי עצמי לבדוק כל מלה אם צריכה שתיאמר ונהגתי קימוץ בדיבור.״
ואני זוכר שבביקוריה אצלינו תמיד אחז בי הפחד, שהנה תיכף ומייד היא מסיימת את המכסה שלה ונופלת שדודה לפנינו.0
טוב, זה לא שלא הכרתי את זה מדודה שרה וגם מאימי שתחייה! מה המזל? שאני ממש למדתי להיות שתקן שלא מאריך בסיפורים ונכנס לפרטים… לא לא, ממש מתומצת ולעניין!0
אבל נכון שתמיד שמחנו שהיא באה וירדה לפרטים? אין מה לעשות, זה משרה מן שמחה שכזאת…0
ושמענו סיפורים על ירושלים במצור, ועל שנות הצנע ואיך ששמונה אחים התחלקו בבוטן אחד. בחיי, אין פעם שאני אוכל בוטנים ולא מרסק בוטן אחד לחתיכות קטנות, שמיניות, בשביל לבדוק מה הרגישו עמנואל וסימה ושרה וכל היתר – כמה טעם יש בשמינית בוטן?0
וחוץ מזה אם נפלתי, היא היתה אומרת ״אוי, קירידו מיו״, ואם ניג׳סנו, אמרה ״פסנציו״ ואם הרעשנו מידי ״הרמטסיון״…ולפעמים פצחה באיזה שיר מתרפק בלאדינו.0
אז לא פלא שתמיד חשבתי עליה כשביצעתי את השירים האלה בעיבוד הנפלא של פאול בן חיים למקהלה.0
La rosa enflorece En el mes de mai…
וכמובן שמחתי תמיד לדעת שיש לי דרכה מהלכים בחצר המלוכה הבריטי, או לפחות לדעת שגם מלכת בריטניה אוכלת פולקע עוף עם היד. הייתי מדמיין אותה יושבת ליד גיימס בונד תחת עינה הפקוחה של אליזבט ומייד הייתי מצמיד את המרפקים לגוף (לעולם לא על השולחן!) ומתאמן בלהכניס את כף המרק לפה ולהוציא אותה נקיה למשעי מפי ללא שום מצמוץ. זה היה ממש מדכא לראות את כולם מסביבי אוכלים כמו חזירים ולדעת, שעם יחוס כזה אני בחיים, אבל בחיים(!) לא אוכל להתחתן עם נסיכה…!0
התבדיתי…0
לבקר את אידי אמין לא הספקתי, אבל הפעם הראשונה שלי בגרמניה היתה בבון, בבאד גודסברג. היא היתה מאוד גאה שהיא יודעת לבטא טוב את האומלאוט הגרמני, כי היא למדה באליאנס וידעה זאת מצרפתית. ואני גם רציתי לדעת כמוה צרפתית וגרמנית!0
ואז הם הראו לנו את הטירות על הריין ועל המוזל… 0
אבל בכל זאת אני תמיד זוכר את בית הכרם. נדמה לי שזה היה האינטרקום הראשון שהכרתי בחיי והבניין הראשון מעל 3 קומות שביקרתי. היה נוף יפה משם ובכלל ירושלים היתה בשבילי בעיקר עליזה וחיים. אני קצת חששתי ממעליות והייתי עולה ויורד ברגל – מתי איבדתי את הספורטיביות הזאת?0
והאהבה לבית הכרם ולנוף היפה הביאה אותי לגור ממש שם, ב״יפה נוף״, מאחוריהם, כשלמדתי באקדמיה בירושלים. אבל הם כבר היו בציריך.0
אולי בגלל זה אני תמיד רואה מול עיני את בית הכרם של דודה עליזה בקראי ״יפה נוף משוש תבל קיריה למלך רב״.0
יהודה הלוי ושוב פאול בן חיים!0
בציריך אמא מאוד אהבה לבקר. את ארוחות הבוקר עם עליזה על האגם היא לא הביאה איתה, אבל שוקולדים משפרונגלי הביאה אף הביאה!0
אין ספק שזה עיצב אותי מאוד מבחינת שוקולד! אני לגמרי האסכולה השוויצרית ולגמרי לא הבלגית, בדרעק הגרמני אנ׳לא נוגע – אנטשולדיך מיר!0
מתי שהוא גם אבא השתכנע שיש דברים יותר גרועים בחיים מלבקר מידי פעם בציריך… בעיקר כשמחכה מיטה חמה…0
אבא מאוד אהב לדבר עם חיים על פוליטיקה, ישראלית ובינלאומית, למרות שהם הסכימו בערך על כלום!0
וככה הבנתי שזה בעצם משעמם לשוחח עם אנשים שממש מסכימים איתך. מי צריך את זה?0
אולי על דבר אחד הם כן הסכימו: יחס הערצה-שנאה לתרבות הגרמנית. כשכולנו היינו סוברואידים, דוד חיים נסע באופל שהביא מגרמניה. אבא שלי לעולם לא זרק את רדיו הגרונדינג שלו (בגודל של ספה!).0
אבל כשאני הייתי מתזז כל הערב לטלויזיה להגביר ולהנמיך, לדוד חיים היתה 
עם שלט! אח, הקנאה, הקנאה…0
מי דמיין שהסיפורים של חיים על גורליץ עיר מגוריו יגמרו בזה שאתחתן עם ביתו של גרמני שמשפחתו גורשה משלזיה לגורליץ והוא נולד וגדל רחוב ליד ביתו של חיים…0
לפני כמה שנים, עוד היה הרעיון שעליזה תיקח אותנו לטיול שורשים בירושלים ותראה לנו היכן גדלה היא והמשפחה. מאוד רציתי לחוות זאת, אבל זה לא יצא לפועל.0
מי יודע, אולי אכן אזלו לה המילים והיא נאלצה לוותר עליהן ולהפרד מאיתנו בדקרשנדו ארוך…0
מצחיק, היא הרי אפילו לא יודעת שהיא נפטרה!0
אי אפשר היה להגיד לה את זה.0
היא בטח עדיין חושבת שהיא בחיים.0
בעצם, אולי היא צודקת…?0
מעבר לזמן ומקום…0